את תמיד היית הראשונה , שלימדה אותי וחשפה אותי לשאלות בהורות , לשאלות על תינוקות , על עולים לכן חובה על עולים לכיתה א . ועל קשר .. קשר של אמא ובת . איך עושים שהוא יהי נכון ומאפשר , שתסמכי עלי ותדברי איתי .
ומקצועית.. אואואוא כמה לימדת אותי , על בררנות אכילה ועל אהבה לאכול ועל בדיקת גבולות ועל תחושת שבע .. והיום אני מרגישה שאנחנו יוצאות לפרק חדש.
או אולי פרק המשך לזה שהתחיל כשהיית בת שנה .. וגילית כמה אוכל זה דבר טעים ונעים מחד - אהבת סטייקים ושרימפסים , אי אפשר הי לעבור לידך עם אוכל בלי לתת לך לטעום. אני ממש זוכרת איך ישבת עם קערת אבטיח גדולה עד שנאספה ממך ( כי לא הבנו איך יכול להיות שתכניסי אבטיח שיותר גדול מגופך כולו בארוחה אחת ..) וביום בהיר - כמעט אחד - הפסקת לאכול פירות וירקות . בהמשך כשגדלת הבנתי ותר ויותר כי נגעלת כי נרתעת מהמגע של הפירות והירקות ממש כשםפ שנרתעת מחול ודשא ( ולזכותה של גננת יחידה ומיוחדת היום חומרים ומרקמים את מאוד אוהבת) אבל הסלידה מהפירות הלכה והחמירה . עד שנותרה כאשר את לא אוכלת אף אחד מהם.
ואני.. דיאטנית הרי - סופגת אמירות של - סנדלרית יחפה - אבל נשארת נאמנה לך ולבחירות שלך. את רואה אותי ואת אבא אוכלים הרבה פירות וירקות ונרתעת . כשעומר הייתה בת שנתיים קילפת עבורה בננה - ההתרגשות הייתה עצמוה מבחינתי.. דאגת לה כל כך עד כדי הבלגה על זה שזה כל כך מרתיע אותך .
והשנים חולפות וכבר שש שנים שאת בקושי או בכלל לא אוכלת פירות וירקות , בחודשים האחרונים אני רואה איך גלגלי המוח שלך עובדים וחוקרים , כי אמנם לא סיפרתי אבל גם ממתקים תמיד פחדת לנסות , מעולם לא טעמת קרטיב או שלוק .. או טופי (ושלא תביני לא נכון זה לא שהיה לי חבל על כך ובכל זאת .. מעט שונה) והנה עכשיו זה קורה את מבקשת לטעום - בהתחלה מרשמלו , ואז שלוק ואז בטטה (שסומנה כרכש חדש בתפריט שלך ) והיום.. התנשקת עם ענב . זר לא יבין זאת.. אבל השמחה שלי גדולה, כי פתיחות לאוכל מעידה על הרבה תהליכים שעברת - ועל היכולת שלך לנסות - כמו גם כשאת בסיטואציה חברתית חדשה ואומרת לי - אמא אני אסתדר.. בכלל לא מובן מאליו - והכל קשור בהכל . מרגש:)
סקרנית איתך לגלות דברים חדשים בעולם, ובטעמים .
אוהבת אותך ,
אמא
ומקצועית.. אואואוא כמה לימדת אותי , על בררנות אכילה ועל אהבה לאכול ועל בדיקת גבולות ועל תחושת שבע .. והיום אני מרגישה שאנחנו יוצאות לפרק חדש.
או אולי פרק המשך לזה שהתחיל כשהיית בת שנה .. וגילית כמה אוכל זה דבר טעים ונעים מחד - אהבת סטייקים ושרימפסים , אי אפשר הי לעבור לידך עם אוכל בלי לתת לך לטעום. אני ממש זוכרת איך ישבת עם קערת אבטיח גדולה עד שנאספה ממך ( כי לא הבנו איך יכול להיות שתכניסי אבטיח שיותר גדול מגופך כולו בארוחה אחת ..) וביום בהיר - כמעט אחד - הפסקת לאכול פירות וירקות . בהמשך כשגדלת הבנתי ותר ויותר כי נגעלת כי נרתעת מהמגע של הפירות והירקות ממש כשםפ שנרתעת מחול ודשא ( ולזכותה של גננת יחידה ומיוחדת היום חומרים ומרקמים את מאוד אוהבת) אבל הסלידה מהפירות הלכה והחמירה . עד שנותרה כאשר את לא אוכלת אף אחד מהם.
ואני.. דיאטנית הרי - סופגת אמירות של - סנדלרית יחפה - אבל נשארת נאמנה לך ולבחירות שלך. את רואה אותי ואת אבא אוכלים הרבה פירות וירקות ונרתעת . כשעומר הייתה בת שנתיים קילפת עבורה בננה - ההתרגשות הייתה עצמוה מבחינתי.. דאגת לה כל כך עד כדי הבלגה על זה שזה כל כך מרתיע אותך .
והשנים חולפות וכבר שש שנים שאת בקושי או בכלל לא אוכלת פירות וירקות , בחודשים האחרונים אני רואה איך גלגלי המוח שלך עובדים וחוקרים , כי אמנם לא סיפרתי אבל גם ממתקים תמיד פחדת לנסות , מעולם לא טעמת קרטיב או שלוק .. או טופי (ושלא תביני לא נכון זה לא שהיה לי חבל על כך ובכל זאת .. מעט שונה) והנה עכשיו זה קורה את מבקשת לטעום - בהתחלה מרשמלו , ואז שלוק ואז בטטה (שסומנה כרכש חדש בתפריט שלך ) והיום.. התנשקת עם ענב . זר לא יבין זאת.. אבל השמחה שלי גדולה, כי פתיחות לאוכל מעידה על הרבה תהליכים שעברת - ועל היכולת שלך לנסות - כמו גם כשאת בסיטואציה חברתית חדשה ואומרת לי - אמא אני אסתדר.. בכלל לא מובן מאליו - והכל קשור בהכל . מרגש:)
סקרנית איתך לגלות דברים חדשים בעולם, ובטעמים .
אוהבת אותך ,
אמא
